תיאטרון צלליות עם פנס: פעילות לילדים לערב גשום בבית
כשמחשיך מוקדם, הקיר הופך לבמה
הגשם הראשון הגיע, החושך יורד מוקדם, וכולם בבית כבר מחמש אחר הצהריים. זה הזמן להוציא את הפנס מהמגירה. מכבים את האור בחדר, מכוונים את הפנס לקיר ריק, ומכניסים יד אחת לאלומה. פתאום יש על הקיר ציפור. עוד תנועה קטנה, והיא פותחת כנפיים. תיאטרון צלליות לא דורש תפאורה או כרטיסים, רק פנס, קיר וקצת סבלנות לחושך. זו הרוח של דובידודי: יום שבו אי אפשר לצאת יכול להפוך להצגה שכל המשפחה יושבת בה בשורה הראשונה.
מה צריך
- פנס, או פנס של טלפון
- קיר בהיר וריק, או דלת ארון לבנה
- דפי נייר עבים או קרטון דק, מספריים ועיפרון
- קשים או מקלות ארטיק כידיות לדמויות
- סלוטייפ
- אופציונלי: מזרן או כריות לקהל
איך משחקים
- מכינים את האולם. מעמידים את הפנס על שולחן נמוך או על ערימת ספרים, מכוון לקיר. מכבים את האור ומשאירים מנורה קטנה דולקת בחדר הסמוך.
- מתחממים עם הידיים. מראים לילדים כמה צלליות פשוטות: שתי כפות ידיים עם אגודלים שלובים הן ציפור, אצבעות פתוחות וסגורות הן תנין שפותח פה. הם ימציאו עוד לבד.
- משחקים במרחק. מקרבים את היד לפנס, והצל גדל. מרחיקים אותה לקיר, והוא קטן וחד. ילדים אוהבים לגלות את זה בעצמם.
- גוזרים דמויות. מציירים על קרטון צורות גדולות ופשוטות: קואלה, שחף, סירה, דג, ענן. המבוגר גוזר, ומדביקים כל דמות לקש.
- ממציאים עלילה. מחליטים יחד מי הגיבור ומה קורה לו. אולי סירה קטנה יוצאת לים ושחף מראה לה את הדרך.
- מעלים את ההצגה. אחד מפעיל את הדמויות, אחד מחזיק את הפנס, והשאר בקהל. בסוף מתחלפים, ומוחאים כפיים גם למי שהחזיק את האור.
וריאציות לפי גיל
גילאי 2-5
לקטנים, החושך עצמו יכול להיות מרגש מדי. משאירים אור קטן דולק, ומתחילים מצלליות של ידיים ושל צעצועים מוכרים: בובה, מכונית, כוס. משחק ניחושים פשוט עובד טוב: "של מי הצל הזה?". חמש דקות של הצגה מספיקות.
גילאי 5-8
הגדולים יכולים לכתוב תוכנית להצגה, להכין כרטיסי כניסה ולבנות תפאורה מנייר, כמו גלים או עץ. אפשר להוסיף פסקול: מישהו מתופף גשם באצבעות על קופסת קרטון, או מחקה קריאות של שחפים בזמן שהם עפים על הקיר.
קשר לספר
גם בדובידודי יש יום שבו אי אפשר לצאת מהבית, ופתאום מגיח יצור מסתורי. על הקיר שלכם הוא יכול להופיע כצל של קואלה, עם אוזניים עגולות.
הערת בטיחות
לא מאירים עם הפנס לעיניים, לא של אחרים ולא של עצמנו. פנס עם סוללות כפתור נשאר בידיים של מבוגר, וסוללות קטנות רחוק מפעוטות. מפנים את הרצפה לפני שמכבים את האור, והמספריים אצל המבוגר.
אם ההצגה הראשונה הצליחה, מוזמנים להכיר את דובידודי ולקרוא יחד את הסיפור על הקואלה שמגיע ביום שנשארים בבית.